הכרעת דין בתיק ת"ד 11771-08

הנאשמת הואשמה בנהיגה בחוסר זהירות ובביצוע סטייה שלא בבטחה תוך גרם חבלה, עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש],תשכ"א-1961(להלן-הפקודה). 

בכתב האישום נטען כי ביום 22.4.2008, שעה 11:00 לערך, נהגה הנאשמת בקטנוע מסוג "קוואנג" (להלן- הקטנוע) ברחוב אילת בתל אביב מכיוון מזרח למערב והתקרבה לצומת עם רחוב אברבנאל (להלן- הצומת). אותה שעה נהג נדל יאסין בטנדר "איסוזו" (להלן- הטנדר) ברחוב האמור, בכיוון נסיעת הנאשמת ולפניה.

עוד נטען כי הנאשמת נהגה בחוסר זהירות, לא נתנה תשומת לב מספקת לדרך, התקרבה יתר על המידה אל הטנדר ופגעה בחלקו האחורי  עם חזית הקטנוע. כתוצאה מכך, נחבלה הנאשמת חבלה של ממש; שבר בברך שמאל אשר בגינו היא עברה קיבוע על ידי פלטה וברגים ואושפזה לשבועיים ימים ולכלי הרכב המעורבים נגרמו נזקים.    

מטעם התביעה העידו בפניי :

·         צמח אלי, בוחן התנועה ובמסגרת עדותו הוגשו: דו"ח בוחן (ת/1), תרשים (ת/2), סקיצה (ת/3), פירוט נזקי התאונה (ת/5), צילומים (ת/6) והודעת הנאשמת (ת/7).

·         נדאל יסין, נהג הטנדר (להלן- נהג הטנדר).

מטעם ההגנה העידו בפניי:

·         הנאשמת

·         שקד שני, מעסיקה של הנאשמת, כשבמסגרת עדותו הוגשו: חוזה למכירת אופנוע (נ/1) וכן אישור מכירה מטעם סוכנות הביטוח (נ/2).

המחלוקת במקרה דנן היא, האם הנאשמת נהגה בחוסר זהירות ופגעה בחלק האחורי של הטנדר שנסע לפניה, או על פי גרסת הנאשמת, נהג הטנדר סטה לפתע שמאלה ופגע בה, ולכן הוא נושא באחריות לתאונה.

נבהיר כי ברחוב אילת נתיב נסיעה אחד לכל כיוון נסיעה. בצומת ניתן להמשיך ישר ברחוב אילת או לפנות שמאלה לרחוב אברבנאל. הפניה ימינה אסורה. אין חולק כי נהג הטנדר נסע לפני הנאשמת וכי שני הרכבים נסעו באותו נתיב נסיעה. נהג הטנדר התכוון לפנות שמאלה לרחוב אברבנאל והנאשמת התכוונה להמשיך בנסיעה ישר ברחוב אילת.

בוחן התנועה מצא כי בטנדר האיסוזו קיים נזק בחלקו האחורי שמאלי כשכיוון הנזק הינו מאחור לפנים. לטענתו נזק זה נגרם כתוצאה מהתאונה היות והמכה הייתה "טרייה". הוא הוסיף כי , "היא אמרה שהוא סטה ימינה ואז סטה שמאלה ואני לא מסכים איתה. היא אמרה שהיא עקפה אותו מצד שמאל וגם לזה אני לא מסכים. כי במקרה כזה הייתי מוצא נזקים בדופן שמאל של הרכב ולא מאחורה. המכה טריה כי אין עליה חלודה, חלודה מתפתחת תוך מספר ימים"(עמ' 2, שורה 9) . בנוסף העיד הבוחן כי מצא נזק בחזית האופנוע ולא בדופן האופנוע. במסקנותיו ציין הבוחן בין היתר כי: "הנזק ברכב איסוזו הינו ישיר המצביע שבזמן המגע האופנוע היה ביחס ישיר לרכב ולא בסטיה וכמו כן, על רוכבת האופנוע בהגיעה לצומת היה עליה לעצור אחרי רכב האיסוזו, לאפשר לנהג לפנות שמאלה בבטחה ובכך למנוע את התאונה."

נהג הטנדר העיד כי בצומת עצר עצירה מוחלטת, אותת שמאלה ו בזמן הפניה שמאלה שמעתי שהייתה מכה ברכב, זו לא הייתה מכה רצינית" (עמוד 1 שורה 14) . הוא שם לב שעוברי דרך צועקים ולכן עצר באופן מיידי. הוא פתח את דלת הנהג ובסמוך לה, הבחין לראשונה בנאשמת השרועה על הכביש כשהקטנוע  מונח עליה.

ההגנה לא חלקה כי הנאשמת נושאת באחריות לתאונה במקרה בו הקטנוע פגע בחלק האחורי של המשאית, אך לטענתה בוחן התנועה טעה בממצאיו ובמסקנותיו. ההגנה הדגישה כי לקטנוע לא נגרם נזק כלשהו, למעט מראה שבורה בצד שמאל. אין זה סביר, כך נטען, כי לחזית הקטנוע  העשויה פלסטיק אדום לא ייגרם נזק ואילו לחלקו האחורי של הטנדר העשוי פח עבה ייגרם נזק משמעותי. זאת ועוד, הבוחן אישר כי לא נמצאו סימנים של צבע אדום במיקום הפגיעה הנטען בטנדר.עוד טענה ההגנה כי נהג הטנדר עצמו הודה כי הנאשמת היתה שרועה ליד דלת הנהג ולא בסמוך לחלק האחורי של הטנדר.

ההגנה טענה כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הטנדר אשר תחילה פנה ימינה ורק אז סטה שמאלה, מבלי שטרח לאותת ולוודא כי אין רכב הנוסע מאחוריו. לפיכך, לא הבחין בנאשמת אלא רק לאחר אירוע התאונה. הנאשמת נסעה בנתיב נסיעתה, ואילו נהג הטנדר חסם את דרכה, ומכאן שהאחריות מוטלת עליו. עוד נטען, כי לא נצפו נזקים בקטנוע או  בדופן שמאל של הטנדר, היות והתתנגשות אירעה בין רגלה הימנית של הנאשמת לבין דופן שמאל של הטנדר, וכתוצאה מהחבטה נפל הקטנוע שמאלה.

הנאשמת העידה כי נהגה אחר הטנדר, ולטענתה אירוע התאונה נגרם כי  "חשבתי שהוא הולך לפנות ימינה כי הוא סטה קצת ימינה...ואותתי שמאלה ובאתי לעקוף אותו ופתאום הוא סטה שמאלה והוא פגע בי ונפלתי על הרצפה..." (עמוד 6, שורה 22) וזאת שלא כמו בהודעתה תחת אזהרה במשטרה, שם לא העידה כי אותתה לפני הפניה.

היא הוסיפה כי היא מכירה את הצומת, ולטענתה הבחינה כי נהג הטנדר " כאילו פינה את הנתיב ...אז בגלל זה אותתי ועקפתי אותו."

בהמשך נשאלה הנאשמת את השאלות הבאות והשיבה כך: